פסק-דין בתיק עש"א 49828-02-13

פתח דבר

בפני ערעור על שומת היטל השבחה. הערעור מתייחס לדחיית בקשת המערערים למתן פטור לכל אחד מהמערערים מתשלום היטל השבחה בגין בניית בית מגורים אחד על מגרש שבבעלותו של כל מערער ומערער בהתאם להוראות סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה,תשכ"ה-1965 (להלן - החוק).

טענות המערערים

המערער 1 (להלן - מר ורדי) קיבל בירושה זכויות במקרקעין ברחוב הניצנים בהוד השרון (להלן - המקרקעין). המערערים 2-4 הם ילדיו של מר ורדי, ולהם העביר מר ורדי חלק מזכויותיו במקרקעין ללא תמורה.

מר ורדי עצמו נותר הבעלים של מלוא הזכויות בחלקה 457 בגוש 6411 (להלן - החלקה), המהווה חלק מהמקרקעין. בחלקה ניתן להקים שתי יחידות דיור צמודות קרקע. מר ורדי מבקש לקבל פטור מתשלום היטל השבחה עבור אחת מאותן יחידות דיור, שלטענתו של מר ורדי, תשמש כבית מגוריו. כל אחד מהמערערים האחרים, המערערים 2-4, מבקש לבנות בית מגורים אחד על חלק המקרקעין שקיבל ממר ורדי, ומבקש פטור מתשלום היטל השבחה בגין אותו בית מגורים. בסה"כ התבקשו ארבעה פטורים מהיטל השבחה, פטור אחד לכל אחד מהמערערים.

לטענת המערערים, המשיבה דחתה את הבקשות וקבעה, כי המערערים כולם זכאים ביחד, לכל היותר, לפטור אחד בלבד.

המערערים טוענים, כי המשיבה טעתה, כאשר דחתה את בקשות המערערים לפטור מהיטל ההשבחה שכן התנאים הקבועים בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק (להלן - התוספת השלישית) מתקיימים בעניינם. המערערים טוענים עוד, כי המשיבה שוגה בהסתמכה על פסיקה לא רלוונטית לעניינינו. המערערים טוענים, כי המשיבה שוגה גם בהגדרתו של התא המשפחתי הזכאי לפטור לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית. לבסוף טוענים המערערים, כי גם משיקולי מדיניות ראוי להקנות להם את הפטורים מהיטל ההשבחה, כאמור בבקשתם.

טענות המשיבה

מר ורדי לא זכאי לקבלת פטור מתשלום היטל השבחה בגין החלקה, הואיל ובבעלותו של מר ורדי דירת מגורים אחרת בשטח של 140 מ"ר. על כן, גם ילדיו של מר ורדי,
המערערים 2-4, לא זכאים לקבלת פטור מתשלום היטל ההשבחה, שכן זכאותם לפטור, נובעת מזכאותו של מר ורדי לקבלת הפטור, ומשאין הוא זכאי לכך, גם ילדיו אינם זכאים לכך.

המשיבה טוענת עוד, כי גם אם זכאי מר ורדי לפטור מתשלום היטל השבחה, מדובר בזכאות לפטור אחד בלבד ולא בזכאות לארבעה פטורים. העברת המקרקעין לילדיו של מר ורדי, ללא תמורה, לא יוצרת זכאות לפטורים חדשים. הפטור הקבוע בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית הינו פטור סוציאלי לאדם אחד ולדירה אחת. העברת חלק מהמקרקעין למערערים 2-4 לא משנה עובדה זו.

המשיבה טוענת עוד, כי גם שיקולי המדיניות לא מזכים את המערערים בפטור מהיטל השבחה. מי שהוא בעלים של דירת מגורים אחרת אינו זכאי לפטור. מטרת הפטור היא מתן אפשרות מגורים או הרחבת דירת מגורים קיימת למי שנזקק לכך ולא למי שהוא בעל אמצעים.

דיון והכרעה

מר ורדי ירש זכויות במקרקעין בחלקות 457, 460 ו-461 בגוש 6411, שהן תולדה של זכויות בחלקות המקור, חלקות 10 ו-11, החלקות החדשות נוצרו בעקבות כניסתה לתוקף של תוכנית המתאר הר/במ/2000, וחלוקתם מחדש של המקרקעין. לאחר קבלת הזכויות במקרקעין, העביר מר ורדי חלק מזכויותיו במתנה לילדיו, המערערים 2-4. חלקה 457 נותרה במלואה בבעלותו של מר ורדי. מחצית מחלקה 461 הינה בבעלות המערערת 4 וחלקה 460 הינה בבעלות המערערים 2 ו-3 בחלקים שווים ביניהם.

המחלוקת בעניינינו הינה בשאלה, האם זכאי כל אחד מהמערערים לקבל פטור מתשלום היטל השבחה לצורך בניית בית מגורים, בהתאם להוראות סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית?

וזה נוסח סעיף 19(ג)(1) הנ"ל, הדן בפטור מהיטל השבחה:

"בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת".

שיקולים סוציאליים

הפטור מתשלום היטל השבחה מוענק לבנייה או להרחבה של דירת מגורים עד לשטח של 140 מ"ר, בתנאי שהדירה אכן תשמש למגורי הנישום, או קרובו. בעניין זה ראה האמור בספרו של המלומד פרופ' א' נמדר, היטל השבחה, הוצאת חושן למשפט, תשע"ב-2011, עמ' 282:

"כך או כך, כדי להנות מהפטור האמור בסעיף 19(ג) צריכים להתקיים מספר תנאים: א) על מבקש הפטור להיות מחזיק בקרקע באמצעות עצמו או באמצעות קרובו. ב) על המחזיק במקרקעין או קרובו להגיש בקשה להיתר בניה על המקרקעין. ג) המקרקעין צריכים לשמש למגוריו או למגורי קרובו של המחזיק במקרקעין, והם לא יכללו יותר מאשר דירת מגורים אחת. ד) השטח הכולל של דירת המגורים לאחר בנייתה או הרחבתה לא יעלה על 140 מ"ר".